הרוח נושבת קרירה, נוסיפה קיסם למדורה, וכך בזרועות ארגמן באש יעלה כקורבן, האש מהבהבת, שירה מלבלבת, סובב לו, סובב הפינג'אן... האש לקיסם תלחש: אדמו כה פנינו באש אם לנו תגבורת תותן מכל בדל ענף שבגן, כל עץ וכל קרש ישיר אזי חרש, סובב לו, סובב הפינג'אן... וזאת, בלא תוספת שבחים. מלאכת משקה המלכים: קפה וסוכר בו יותן ומים - מחצית הקנקן ירתח פעמיים - הוסיפו קצת מים, סובב לו, סובב הפינג'אן... ואם בשלישית חיש ירתח - הלב יחרד וישמח, יחזור הפסוק הנושן: הנה הקפה כבר מוכן. נשתה ונשבח: יש טעם, יש ריח, סובב לו, סובב הפינג'אן... נגמע מן הספל לאט, הנה מספרים כבר צ'יזבט... סיפור שעבר עליו זמן, בשקט מצמיח זקן... הבלוף מתפתח - קנקן שוב רותח, סובב לו, סובב הפינג'אן... נזכר הפינג'אן איך אליו, החבר'ה הגיעו מקרב, איך מוטקה הג'ינג'י רטן: אחד לא יחזור כבר לכאן... בדמע אין קצה סובב הוא בעצב, סובב לו, סובב הפינג'אן... שנים יעברו ודורות, גבולות וגשרים ומדורות, לזר לעולם לא יובן מה טעם הזמר נוגן - צנחן ורזרבה תמיד יזכר בה - ב"נגלה" נצחית של פינג'אן...