אל תשכחו להירשם וללחוץ על הפעמון 🔔 כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים 🎶. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: זאב ז'בוטינסקי (1940-1880) | לחן: משה זיידמן | עיבוד: בועז דקל | ביצוע: צוות בועז דקל | השיר "שיר תל-חי" ("Shir Tel Hai") ("The Tel Hai Song") מציג את הגבורה של לוחמי מאורעות תל-חי כמופת למפעל ההתיישבות הציונית החדשה בארץ ישראל. זאב ז'בוטינסקי כתב את מילות השיר בשנת תרפ"ט, 1929, בירושלים, והקדיש אותו "בשביל בית"ר ריגא, ליובל חמש השנים שלהם". (תנועת בית"ר נוסדה בריגה, בירת לטביה, בי"ט בטבת תרפ"ד, 27 בדצמבר 1923, בעקבות ביקור ז'בוטינסקי במקום). מילות השיר נדפסו, ככל הנראה לראשונה, ביום ו', י' אדר ב' התרפ"ט, 22.3.1929, בעיתון "דאר היום", בעריכת זאב ז'בוטינסקי, לקראת י"א באדר תרפ"ט - יום תל-חי (ירושלם, עמ' 3). מתחת לכותרת השיר נרשם בסוגריים: "(ההימנון הרשמי לברית טרומפלדור בלאטוויה. - במקרי פומבי שרים רק את הבית ד')". במכתב מ-4.5.1929, אל אהרן צבי פרופס (איש תנועת בית"ר ומייסד מפעלי מוזיקה בישראל), הבהיר ז'בוטינסקי את הערת הסוגריים הזאת, בציינו כי כתב את הבית הרביעי "בכוונה שיהיה קופלט אחד אשר אפשר לשיר אותו לבדו, לשם קיצור (לא תמיד אפשר להאריך), ובו סיכמתי את התוכן". בשבט תר"ץ, פברואר 1930, שב השיר ונדפס ב"קטינא כל-בו" - "ירחון מצוייר לבני הנעורים. מוצא לאור ע"י המפקדה הראשית לברית תרומפלדור בלטביה" (ריגה: שנה א', גיליון ב'). מתחת לכותרת השיר רשום: "ההימנון לברית תרומפלדור". בכ"ד טבת תרצ"ב, 3.1.1932, נדפס השיר, תחת הכותרת "המנון בית"ר", בפרסום חד-פעמי, "חומש בית"ר" - "תרפ"ז-תרצ"ג, 1927-1932, למלאת חמש שנים ליסוד ברית תרומפלדור העולמית" (מו"ל: בית"ר בא"י. האחראי: דב פרנקל, תל אביב). בשנת תש"ז, 1947, נדפס השיר, תחת הכותרת "שיר תל-חי", בספרו של ז'בוטינסקי, "שירים - תרגומים, שירי ציון, שירי חול", בשער "שירי ציון". [ערי ז'בוטינסקי (הוצאת ספרים), בע"מ, ירושלים, עמ' קצ"ה]. "בקיץ 1917, לאחר פירוק 'גדוד נהגי הפרדות' בא תרומפלדור לאנגליה, ופגש שם את ז'בוטינסקי, ערב הקמת 'הגדוד העברי'. במפגש מרתק זה גולל תרומפלדור באוזני ז'בוטינסקי את רעיון 'החלוציות' כפי שהוא תופס אותו: 'חלוץ הוא מובן רחב. לא רק צועד בראש או פועל. כמובן, דרושים פועלים, אך לא זה פירוש המילה. לנו יהיו דרושים אנשים המוכנים לכול, לכל מה שתדרוש ארץ ישראל ... אנחנו צריכים להקים דור שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים ... מתכת שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. הוא האידאה הטהורה של שירות, מוכן לכול ... יודע רק ציווי אחד: לבנות'. 'שיר תל חי' מציג למעשה את דמותו של 'החלוץ' העמל בחקלאות אך גם לוחם על הארץ. את 'שיר תל חי' חיבר ז'בוטינסקי בשנת תרפ"ט (1929) בירושלים, והוא למעשה המשכו האידיאולוגי של 'שיר אסירי עכו', שכתב כתשע זנים קודם לכן, בשבתו בכלא עכו. (ל י נ ק) את השיר הקדיש ז'בוטינסקי לתנועת בית"ר בלטביה שחגגה אז חמש שנים לייסודה. בשיר מדגיש ז'בוטינסקי את חשיבותה של תל חי כסמל הכוח והמרץ, סמל הדור העברי החדש, היודע לעמוד על זכויותיו, ללחום למענן, לכבוש ולנטוע. השיר אומץ כהמנון מיוחד בתקופה שטרום 'שיר ביתר'. בשירון שהודפס בתחילת שנות השלושים (של המאה העשרים - ש.ע), ככל הנראה בארץ, מופיע 'שיר תל חי' תחת הכותרת 'המנון בית"ר' ובעמוד הראשון; ולעומתו 'שיר ביתר' זכה לכותרת 'משירת הבית"רים' לזאב ז'בוטינסקי והודפס בעמוד הרביעי." (גרשון סתיו: מתוך הספר "באור ובסתר - משירי העוז והמרי - אסופה של שירי בית"ר, אצ"ל ולח"י". הספר נלווה לאוסף תקליטורים מרובע בשם זה, בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי). לשיר חוברו מספר לחנים, בהם מאת משה זיידמן, יוסף כהן-צדק (1991-1904) ופואה גרינשפון (1966-1900). "שירי תל חי לא נחשבו לנחלתו של פלג זה או אחר ביישוב. שרו אותם אנשי כל התנועות והזרמים מקצה עד קצה, הן בארץ והן בקהילות היהודיות בתפוצות והם נדפסו בחוברות שהוקדשו ל'יום תל חי'. [...] על מחברי השירים ומלחיניהם נמנו אנשי ימין, שמאל ומרכז, חילוניים ודתיים. רק האיות של השם טרומפלדור השתנה בהתאם לעמדה הפוליטית: בתנועות 'השומר הצעיר', 'הנוער העובד' ו'המחנות העולים', שרו על טרומפלדור, ואילו ב'בית"ר' אייתו תרומפלדור, על פי ראשי התיבות של שם התנועה - 'ברית יוסף תרומפלדור'." (אליהו הכהן: חדשות בן עזר, גיליון מס' 533, 8.4.2010). השיר, המובא כאן בביצוע צוות בועז דקל, בלחנו של משה זיידמן, נטבע בשנת 2010 בתקליטור 1, "המנונות ושירת ראשונים", מתוך האוסף המרובע "באור ובסתר" שלעיל. (לחן השיר שוייך בתקליטור בטעות ליוסף כהן-צדק). מילות השיר שלהלן הן הנוסח שהתפרסם ב-22.3.1929 ב"דואר היום" (לעיל). (המילים המשורות רשומות על-גבי הסרטון): א. חרמשים לכם - מדוע? אי קציר, אחי? - כי בזרע הזרוע תיבנה תל-חי. שם תל-חי יתקדש - תל המרץ החורש. ב. בידיכם מגן וחרב - למה הם, אחי? - שינוח נחת-ערב כל בונה תל-חי. שם תל-חי רום ימריא - תל הכוח העברי. ג. לפניכם פתוח ספר - ( - בית זה אינו מושר כאן) מה שירו, אחי? - כי ניטע אמת על אפר גיבורי תל-חי. שם תל-חי עד יחי - תל הרוח הנצחי. ד. נזדיין נא, לב וזרוע, ונקום, אחי, לִלָּחֵם, לשאוף, לנטוע וליצור תל-חי. שם תל-חי - סמל דור: תל עמל, ועוז, ואור! עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.