מילים: מהמקורות | לחן: עממי תימני | שירה: מקהלת קול ציון לגולה, 1951
שיר עד - כי תבואו אל הארץ · שיר עד - Shir Ad
×
מילים: מהמקורות | לחן: עממי תימני | שירה: מקהלת קול ציון לגולה, 1951
שיר עד - כי תבואו אל הארץ - מילים: מהמקורות | לחן: עממי תימני | שירה: מקהלת קול ציון לגולה, 1951
שיר עד - Shir Ad
· 2:52
· 2026-02-05
· 136
קרדיטים
מילים: מהמקורות | · לחן: עממי תימני |
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
מילים: מהמקורות |
לחן: עממי תימני |
עיבוד וניצוח: מרק לברי (1967-1903) |
שירה: מקהלת קול ציון לגולה - Voice Of Zion |
השיר "כי תבואו אל הארץ" ("When You'll Come To The Land") ("Ki Tavo'u El ha'Aretz") הוא אחד משירי ט"ו בשבט הנפוצים.
השיר מורכב מפסוקים הלקוחים ממקורות שונים בתנ"ך.
חוברו לו מספר לחנים, בהם מאת נחום נרדי והותאם לו לחן עממי תימני.
כל הגרסאות המושרות פותחות בפסוק "כי-תבואו אל הארץ, ונטעתם כל-עץ", אך שילוב הפסוקים בהן שונה.
הנפוץ מבין השירים המולחנים הוא השיר בלחן עממי-תימני.
מילות השיר בלחן עממי-תימני לקוחות מהספרים (בהתאמה): ויקרא י"ט, כ"ג; יחזקאל ל"ד, כ"ז; מלכים א' ה',ה'; תהלים א', ג'; ישעיהו ס"א, ד'; יחזקאל ל"ז, י"ד.
הפסוקים בשיר מנותקים מהקשרם במקרא, ושילובם יחד יוצר שיר חלוצי, המקשר בין הנטיעה לבניית הארץ ומעודד את העשייה הציונית.
על הרכבת פסוקי השיר באופן הנ"ל ועל התאמת הלחן העממי-תימני לו אחראים יחיאל עדאקי ומנשה רבינא:
"תפקיד חשוב היה ליחיאל עדאקי בעיצוב שירים ממסורת יהודי תימן והבאתם אל קהל כללי. [...] עוד בירושלים הצטרף עדאקי למקהלה בניצוחו של מנשה רבינא וקשר עמו קשרי ידידות. בשנות השלושים הם פעלו יחדיו ורבינא רשם מפיו כמה מהשירים של יהודי תימן. אלה נדפסו במאמר 'נגינות יהודי תימן' בקובץ מתימן לציון שיצא לאור ב־1938 בעריכת ישראל ישעיהו.
[...] רבינא שהיה גם מחנך וערך שירונים לבתי־הספר, נתפס אז למנגינת אחד השירים ובקש מיחיאל עדאקי שיתאים לו מילים לחג האילנות. בספרו 'מאוצר נעימות יהודי תימן' (המכון הישראלי למוסיקה דתית, ירושלים, תשמ"א, 1981), שאותו חיבר יחד עם (האתנו מוסיקולוג, פרופ') אורי שרביט, כותב על כך עדאקי: 'מר מנשה רבינא [...] ביקש ממני שיר תימני לט״ו בשבט. אמרתי לעצמי, זו הזדמנות להפיץ נעימות משירי תימן. הצעתי לו לקט מלים מהתנ"ך. הוא הסכים. התאמתי נעימה תימנית למלים 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ', 'ונתן העץ פריו והארץ יבולה'. השמעתי לו את הנעימה. הוא הודה לי וביקש ממני לאפשר לו לתקן את צירוף המלים וכן להוסיף. לפני לימוד השיר בציבור היה נוהג להשמיעו במקהלה. נהניתי לשמוע את השיר בפי המקהלה. האמנתי שזו אתחלתא להפצת נעימות שירת תימן. השיר עשה לו כנפים משירה בציבור ללימוד בבתי הספר [...] הפסוק 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ' נהפך לשיר עממי. הוא נטע שורש אהבה וחיבה לשירת תימן בלב כולם" (מתוך: אבנר בהט, "יחיאל עדאקי - החזן והפייטן", כתב העת "תהודה" מס' 26, תש"ע).
בשנת 1958 יצרה הכוריאוגרפית, רבקה שטורמן (2001-1903), ריקוד לשיר.
מובא כאן ביצוע לשיר בלחן עממי-תימני, מפי מקהלת קול ציון לגולה.
הוא הוקלט ב-4.2.1951 על-ידי קול ישראל.
ביצועים נוספים, לשיר המתחיל בפסוק "כי תבואו אל הארץ", נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירים מהמקורות" ו"שירי ט"ו בשבט", מפי:
• נעמה נרדי (1989-1931) - בלחן נחום נרדי (1977-1901).
• מרים יעקבי (נ' 1936) - בלחן נחום נרדי (1977-1901).
• אפרים די-זהב (1957-1902) - בלחן מרדכי זעירא (1968-1905).
• הִלה שרת (2006-1937) - בלחן עממי תימני.
• דפנה ארמוני (נ' 1956), אפי בן ישראל (נ' 1955), מוטי דיכנה (נ' 1954), אריק סיני (נ' 1949) - בלחן עממי תימני.
התווים שעל-גבי הסרטון מתוך: "שירי מקהלה - בשני קולות". "מעובד על-ידי יוסף הדר" (הוצאת "נגן", תל-אביב, 1956. עמ' 16).
כי-תבואו אל-הארץ,
ונטעתם כל-עץ מאכל, ( - מושר: ונטעתם כל-עץ תחילה)
ונתן העץ פריו
והארץ יבולה.
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע ולבנות.
וישבתם איש תחת גפנו
ותחת תאנתו,
והייתם כעץ,
שתול על-פלגי-מים.
עת לנטוע אילנות...
ובניתם חרבות עולם,
שוממות תקוממו,
וחייתם על-אדמתכם
לבטח ולעולם.
עת לנטוע אילנות...
מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.