🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: יעקב כַּהַן (1960-1881) | לחן: עממי גרמני | עיבוד וניצוח: שמעון כהן (נ' 1937) | שירה: "המקהלה הלבנה", בניצוחו של אליעזר חסון (1992-1924) - The Choir In White | השיר "רחשי אביב" (מוכר גם בשם "שיר האביב") ("Rachasey Aviv") (Rustle Of Spring"") הוא אחד משיריו הראשונים של יעקב כהן. את מילות השיר כתב יעקב כהן בפסח תרנ"ט. השיר מתאר את תקוות ישראל לחיות בארץ ישראל. למראה האביב המחדש את פני הבריאה, זוכר המשורר גם את אביב עמו ההולך וקרב אחרי החורף הארוך. ילדות העם תצוץ מאוהלים קטנים. נוסח ראשון של השיר נדפס בט"ז אייר תרס"ב, 22.5.1902, בעיתון המגיד, תחת הכותרת "התנועה הציונית" | "רחשי אביב". וזה נוסח: שור, מתחדשים מעשי בראשית! חיים רכים, צעירים נובעים, פורצים בעתרת אורות, פרחים, שירים. אורות זהב - ובאורות נוזל אוויר-בושם, ובאוויר שטה עדנה וחלומות-קסם. פרחי חמדה - ועם הפרחים שדות, יערות מנצים, כל היקום וכל הנשמות פורחים עם הציצים שירי פלא - ואת השירים, עם כל עוף פורח, שר כל צמח, שר כל דומם, כל היקום פוצח. אל השדה לי אצאה, אצא לי היער - אקלוט קרבי המיית אביב, המיית נפשי אער. קרון אקרן עם השמש על השדמות סביב; עם השדמות גדול אגדל לעיני חרס אביב. אשיר עם קהל נגני-יער, משוררי התחייה; עם העלים, עם הצללים אמתיק סוד דמיה. ומלוא משובה עם הרוח אשוט לאין-אפסיים; ושכור שמש, ושכור אביב אנום עם הדשאים - - אנום, אחלום: שדמות ציון, כרמי ארץ אבות - על פני גבעות ובבקעות ובאין-קץ ערבות. כי מסביב שם יפריחו כוחות-עם רעננים; תציץ ילדות-עם חדשה מאוהלים קטנים. כי האיכר שם העברי יחרוש פני חלקתו; קרני-אור כי תשברנה אז ביזע מצחתו. יחרוש, יזרע - ובלבבו תפילת-תם הומיה; יקצור, יאסוף - ובמו פיהו ישיר שיר התחייה... בשנת תרס"ג, 1902/3, נכללו מילות השיר, עם מספר שינויי נוסח, בקובץ שיריו הראשון של יעקב כהן, "ספר השירים", שראה אור בורשה בהוצאת תושיה. וכך תיעד יעקב כהן את הרקע לשיר: "בערב פסח תרנ"ט באתי הביתה ושמחתי להיות שוב בפינתי ולחוג את הנהדר שבחגינו בחיק חמשפחה. ... אביב היה וכוחות-הנעורים שבי, אשר הלכו וגדלו בחשאי, חרדו וצהלו לקראת הטבע הקם לתחיה. 'שור, מתחדשים מעשי בראשית!' מלים אלה, בהן פותח השיר 'רחשי אביב', מבטאות את ההרגשה הכללית שלי באותם הימים וגם ימים רבים אחרי כן ולא כלפי האביב הממשי שבטבע, כי אם גם ואולי בעיקר כלפי אביב התחיה הלאומית. שהיה יותר דבר שבשאיפה ובחזון-לב, אבל לא פחות ממשי בשבילי. התעוררות הרגש הלאומי בעם, פריחת התקוות הלאומיות עם הופעת הרצל, נצנוץ הכוחות החדשים בספרות העברית, ואולי גם התחושה הכמוסה של כוחי העולה, נתנו אישור וחיזוק לשאיפה זו ולחזון זה רב-הנגוהות של התחיה הלאומית. וכשם שבאביב ישנם כל מיני שינויים והפתעות שבטבע, ימי ענן וסגריר ואף סופות ורעמים, כן השתנו עם מצבי-רוחי המוטיבים בשירי, אשר רובם כבר הגיעו, עם כל סימני הבוסר שעוד נשארו בהם, לדרגת ביכורים. ואולם המוטיב היסודי, המולך על כל השאר, היה זה שב'רחשי אביב' ומכל שירי הקובץ הראשון שלי, יבול צנוע של פחות משנתיים (עד כסלו תרס"א), יש לראות שיר זה כנציגי ביותר, כמעט כסמל לאותו זמן. והיתה לי אז, זוכר אני היטב, הרגשה מיוחדת של לבלוב פיוטי. הכל הזדמר בי והייתי שרוי לעתים במצב של שכרון-הזיה. התמזגותי עם הטבע היתה עמוקה ומוחלטת. ..." (יעקב כהן: "מנתיב חיי", פרק שלושה עשר / "רחשי אביב", עיתון "הבקר", 20.3.1953). השיר מושר בלחן עממי-גרמני וכן בלחן מקורי מאת יוסף מילט. בשני הלחנים מושר רק הבית השני של השיר. הלחן העממי-גרמני לקוח מהשיר "Drei Lilien" ("שלוש חבצלות"). הוא מושר בקצב רגוע וכן בקצב המרש. הבית השני של השיר, בלחנו של מילט, נדפס בשנת 1930, תחת הכותרת "אל השדה", בספר Judisches Liederbuch - Herausgegeben vom Deutschen Kreis im "Makkabi" Welterband (Berlin: Jüdischen Verlag). (עמ' 17-16). שורות ראשונות של הבית השני של השיר נכללו בשנים 1936 ו-1937 בהגדות של פסח של גבעת ברנר, ובשנת תש"ך, 1960, נכללו בהגדה של פסח של בית הספר "תל-נורדאו" בתל אביב. השיר, המובא כאן מפי "המקהלה הלבנה", בלחן עממי גרמני, נטבע בשנת 1960, תחת הכותרת "שיר אביב", בתקליט "יפה ירקוני עם בני הנעורים" (הד ארצי 43-83 AN). להלן מילות הנוסח המושר: אל השדה אצאה לי, אצא היערה - אקלוט קרבי, אקלוט המיית אביב. קרון אקרן עם החרס על השדמות סביב - אביב, אביב. הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.