ולכאורה עסקנו בשלנו רק בשלנו בלי לבקש גדולות ונצורות שלווה מופרת, וכבר אחרת ואין טעם לכסות כי בפתח נכנסות התמורות מי שצמא לכל מחווה של חסד אזנו תופסת איך הקריאות, חוצות את הרחוב שואל עדיין שואל מאין כן מאין כוחות לשאוב זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה מי שחווה את בערת הקיץ ליבו לבית ופני הנוף, ראי לחרדותיו את מי ישביע את מי ירגיע ועל מה יתפלל עד סתיו זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה