יש לנו תיש, לתיש יש זקן, לו ארבע רגלים, וזנב לו קטן. יש לו קרנים קרנים לנגח; יש לו טלפים לבעט ולברח. אין מזיק כמוהו; לא ינום, לא יישן; בעדר הצאן הוא גם ראש וגם ראשון. יש עז לו זוגתו, היא טפשה וסכלה; אך חלב היא נותנה כל יום קנקן מלא. לתיש, לעז בן קטן גדי. יפה הוא וחביב, אותו אוהב אני.