מילים: חיים חפר ועמוס קינן לחן: שמוליק קראוס אני זוכר את בית הערבה, פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה, ירדן זורם שקט כמו חלום וים המלח מת, מכאן ועד לסדום. המדבר כיסה אותה, באבק לבן ורך עץ ירוק בארץ חרבה, איך נשכח את בית הערבה. אני זוכר את ים המלח שם, המים הכבדים, גלים בלחשם. אסדת אשלג לוהטת מן החום וכל הנצורים - עוברים את ים המוות לסדום. המדבר כיסה אותה...