הבטחתי לכתוב כשנסעתי ולא כתבתי מזמן עכשיו את כל כך חסרה לי חבל, חבל שאת לא כאן. אחרי שהגעתי ליפו תקוות נולדו מתוך יאוש מצאתי לי חדר וחצי על גג של בית נטוש. יש פה מיטה מתקפלת אם נרצה שלושתנו לישון את אני והילד מול חלון משקיף לים התיכון. ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון. שנת חמישים סוף דצמבר בחוץ מלחמת רוחות השלג צנח כאן לפתע לבן מזכיר לי נשכחות. עוד הפצע פתוח לו רק היית איתי עכשיו הייתי ודאי מספר לך את מה שלא יגיד מכתב. כאן אם תרצי יש לך בית ואותי יהיה לך המון צחוק ילדים בין הערביים מול חלון משקיף לים התיכון. ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.