🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מהמקורות | לחן: מאיר בן-אוּרי (1983-1908) | עיבוד וניצוח: מקס למפל (1987-1900) | שירה: מקהלת קול ישראל - Kol Israel Choir | ליווי כלי: תזמורת קול ישראל | מילות השיר "ארוממך" ("Aromemcha") ("Aromimcha") ("I Will Extol Thee") לקוחות מספר תהילים, פרק ל', פסוקים ב', י"ב. פסוקי הפרק מודים לה' על חילוץ מסכנת מוות. יש המייחסים את כתיבתם לדוד. זאת על-פי הפסוק הפותח את הפרק: "מזמור שיר-חנוכת הבית לדוד". נוהגים לשיר את המזמור בחג החנוכה ולחנוכת בית המקדש. על-פי קישור זה, החשמונאים שרו אותו כשיר תודה להצלת העם מהשמד של אנטיוכוס ול"חנוכת הבית". יש הקושרים את המזמור לסיפור נס פורים. פיוט בשם "שיר גאולה״, המתחיל בפסוק: "ארוממך ה׳ כי דיליתני ולא שימחת אויבי לי", חובר בשנת שס״ח/שס"ט, 1608, בלבוב שבפולין על-ידי ר׳ יצחק הלוי, אחיו של בעל "טורי זהב", לאחר ניצחון הקהילה היהודית בלבוב במשפט נגד הכמורה המקומית על בית הכנסת "שושנת הזהב". יהודי לבוב היו נוהגים לשיר את הפיוט הזה בשבת שלאחר פורים. וזה הרקע לחיבור הפיוט: "בשנת שס״ג - 1603 פרץ ריב קשה בין הישועיים והיהודים בעניין בית הכנסת הגדול והבתים הסמוכים לו. הישועיים טענו, שבית הכנסת נבנה שלא ברשות והמקום אינו שייך ליחידים, ובית הכנסת מתאים לשמש כנסיה. המלך זיגיסמונד השלישי פסק לטובת הישועיים והם הפכו באמת את בית הכנסת לכנסיה. היהודים השתדלו בכל מאודם, שיחזירו להם את בית הכנסת ובזכות הפרנס של הימים ההם והאשה הנקראת בשם 'די גילדענע רויז' (שושנת הזהב), שהשפיעו על הארכי הגמון, הוחזר להם בית הכנסת בשנת 1608, לאחר ששילמו 23,000 זהובים פולניים. לזכר המאורע חיבר ר׳ יצחק הלוי, אחיו של בעל 'טורי זהב', פיוט הנודע בשם 'שיר גאולה', וזו התחלתו: 'ארוממך ה׳ כי דיליתני ולא שימחת אויבי לי'. יהודי לבוב היו נוהגים לשיר את הפיוט הזה בשבת שלאחר פורים. (מחניים, 1.11.1968). בימי בית שני היו הלוויים שרים ומזמרים "ארוממך ה' כי דיליתני ולא שימחת אויבי לי" בעת הבאת הביכורים להר הבית בירושלים וקבלת פניהם של עולי הרגל (משנה ביכורים ג'). פסוקים שונים של המזמור מושרים בלחנים רבים, בהם בלחנים חסידיים ובלחנים מאת מאיר בן-אורי, ראובן סירוטקין (נ' 1933) ומשה וילנסקי (1997-1910). מאיר בן-אורי הלחין את פסוקי המזמור לכל המאוחר באדר תרצ"ו, 1936. בשנת 1952 יצר דוד זכאי (1998-1886), ריקוד זוגות במעגל, לשיר בלחנו של בן-אורי. משה וילנסקי הלחין את הפסוקים ב'-ה', י"ג של המזמור בשנת 1949. השיר שודר בשנת 1950 ב"קול ישראל", בתכנית הרדיו, "פזמון וזמר". לשיר בלחנו של ראובן סירוטקין (פסוקים ב'-ד') חובר ריקוד על-ידי אירה וייסבורד (נ' 1953). השיר, המובא כאן מפי מקהלת קול ישראל, בלחן מאיר בן-אורי, הוקלט ב-10.3.1953 על-ידי קול ישראל. מתנצלים על איכות ההקלטה. ביצועים נוספים לפסוקי המזמור נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירים מהמקורות", מפי: • טובה רוני (לימים טובה מוֹס) (2006-1923) - בלחן מאיר בן-אוּרי (1983-1908). • מקהלת קול ציון לגולה - בלחן מאיר בן-אוּרי (1983-1908). • שולמית לבנת (2021-1929) - בלחן מאיר בן-אוּרי (1983-1908). • יצחק לוי (1977-1919) - בלחן משה וילנסקי (1973-1910). • זמרי התקליט "חסיד וחסד" - בלחן ראובן סירוטקין (נ' 1933). ארוממך ה', כי דיליתני; ולא־שימחת אויביי לי. הפכת מספדי, למחול לי: לי-לי-לי... מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.