על אם הדרך עץ עמד. עמד נופל אפים. נום, נומה, בן. הלילה רד. ליל סער על המים. הס, ילד. הספינה על צד נוטה מזעף רוח. על אם הדרך עץ עמד, אין ציץ ואין תפוח. אל זה העץ אי פעם, בן, אבי אמך הגיע. וצל ערבית בעץ קינן ובד הוא לא הניע. כבש בו ראש אבי אמך, פניו לירושלים. נשא בבכי תפלת מנחה, עם אלהיו בשנים. אל זה העץ אביך, בן, נקשר, עקוד בחבל. ברזל ושוט הכוהו, בן, וחם תמר ההבל. וכשהיה כאש אדם השוט החד מחרב, צנח אביך ארצה דום, לעת מנחה, עם ערב. צנח ממזבחו לאט, פניו לירושלים. הס, ילד. הספינה על צד כורעה, נושקת מים. כורעת הספינה על צד, עולה שלפת צפורן! על אם הדרך עץ נכרת, נכרת ויהי לתרן... הס, ילד. שער התהלה לתרן יפתח. הוא גם היום עמוד תפלה, הוא גם היום מזבח. על אם הדרך עץ עמד ולא יפול אפים. נום, ילד. הספינה על צד חותרה, בוקעת מים.