ערבה, ערבה אין קץ, עין הבוקרים תרה: לא ערער, לא דרדר, לא עץ, רוח בא המידברה. זמר הבוקרים יעלה ויבקע על מרחבים אבודים עד אין גמר, ותזרח החמה ותשקע ומוסיף וקולח הזמר. ערבה, ערבה, אלמון, שנות אלפים קמו: הבוקר על גב סוס קדמון בדרכים שנשמו. הו, הו, הו... שדה בוקר, שדה שלום, העור! סול נתיבות הרה! כי אתה המעוז לדור בן מרדות ובן פרא. זמר הבוקרים יעלה ויבקע על רחלים ואילים ועל צמר, ותזרח החמה ותשקע ויוסיף לקלח הזמר. ערבה, ערבה, עני! אל יכסך רדם! נחדש נא, את ואני, את ימייך כקדם. הו, הו, הו...