🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים ביידיש: אברהם גולדפאדן (1908-1840) | מילים בעברית: אברהם לוינסון (1955-1891) | לחן: אברהם גולדפאדן (1908-1840) | עיבוד: מרדכי שלף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group | סולן: יורם אגמון (נ' 1940) | השיר ”מרכוס" ("Marcus") הוא תרגום לעברית מאת אברהם לוינסון לשיר מתוך האופרטה היידית, "המכשפה", מאת אברהם גולדפאדן (*), שהעלה תיאטרון "אהל" בשנת 1946. את השיר שר מרכוס, הארוס אהוב ליבה של מירֶלֶה היתומה, הסובלת מיחסה הרע של אמהּ החורגת, אשר נחטפה והובאה להרמון הסלטאן התורכי. בין שני בתי השיר שזורים (בהתאמה) שני הבתים הראשונים של השיר "יהודים רחמו רחמו", אותו שרה מירלה במערכה השנייה, בשוק, לאחר שאבד לה כספה. את "המכשפה", בתרגומו של לוינסון, העלה תיאטרון "אהל" לראשונה בשנת 1946 (בכורה: 8.6.1946). הפקה זאת הייתה ההפקה השנייה בעברית שעלתה בארץ. ביים: משה הלוי. עיבד מוזיקלית: מרק לברי. היא הוקדשה על-ידי "אהל" להעלאת זכרו של גולדפאדן, יוצר התיאטרון היהודי. על שחקני ההצגה נימנו, בין היתר: בתיה אוסטרובסקי (מירלה), אברהם חלפי (הוצמך), יהודה שחורי (המכשפה), יעקב איינשטיין (אביו של אריק איינשטיין) (מרכוס), ש. שפירא (הנער מוכר הכופתאות). על הבימוי זכה הלוי בפרס לאומנות התיאטרון ע"ש יהושע גורדון לשנת תש"ו. ההצגה זכתה להצלחה מרובה ברחבי הארץ. השיר "יהודים רחמו רחמו", בתרגום לוינסון, הפך ללהיט. עיתון "הארץ" דיווח ב-4.6.1947, כי "...חיילים ממאוריציוס, שהגיעו לנתניה, טיילו ברחוב סמואל בנתניה ושרו 'יהודים רחמו רחמו'. כנראה שלמדו את השיר באחת המושבות בדרום הארץ, שם חנה הגדוד שלהם". הצירוף "יהודים רחמו רחמו" הפך לביטוי שגור בהקשרים שונים, כולל פוליטיים. (") המחזאי והמשורר היידי, אברהם גולדפאדן, כתב והלחין את האופרטה "המכשפה" (ביידיש: "דיא כישופמאכערן - צויבערין") בשנת 1878, ברומניה, "מקום בו האוכלוסייה היהודית והרומנית מאמינה מאוד במכשפות". מאחורי סיפור מכירתה של מירֶלֶה לסרסור באיסטנבול עומדת ביקורתו של גולדפאדן לתופעת הסחר בנשים יהודיות על-ידי המאפיה היהודית. האופרטה הוצגה לראשונה ב-1878 וב-1879 בבוקרשט ולאחר מכן באודסה. היא גרפה הצלחה מיידית, זכתה במהלך השנים להפקות, לתרגומים ולעיבודים בימתיים רבים בארץ וברחבי העולם, והיתה לאחת האופרטות הפופולריות ביותר של גולדפאדן. שיריה של מירה'לה מהאופרטה הפכו ללהיטים המוכרים גם כיום. האופרטה נדפסה בתרמ"ז, 1886/7, בוורשה, בקובץ "גאלדפאדענס יודיש-טהעאטער - דיא כִּשופמאכערן (צויבערין)" - "אפערעטא אין 5 אקטען און אין 8 בילדער". בישראל עלתה האופרטה מספר פעמים, ביידיש ובעברית, בתרגומים שונים. בכלל זה: • 17.11.1935 - בכורת ההפקה הראשונה בארץ, ע"י תיאטרון "הקומדיה הארצישראלית". תרגום לעברית: נתן אלתרמן. ניהול מוזיקלי: מרק לברי. השיר "יהודים רחמו רחמו" נקרא כאן "יהודים בני רחמנים". • 8.6.1946 - בכורת ההפקה השנייה בארץ, ע"י תיאטרון "אהל" (לעיל). • יולי 1955 - הפקת "תיאטרון קומדיה באידיש" ל"המכשפה" - "קומדיה מוזיקאלית ב-3 מערכות מאת איציק מנגר לפי א. גולדפדן". • 12.5.1970 - הפקה של תיאטרון גיורא גודיק. בימוי: יוסף מילוא. תרגום לעברית: עזרא להד. פזמונים: חיים חפר. עיבוד מוזיקלי: נועם שריף. השיר "יהודים רחמו רחמו" נקרא כאן "רחמו עלי רחמו". • 5.10.1977 - בכורת "שלושה הוצמך" - עיבוד של איציק מאנגר ל"המכשפה", שהעלה התיאטרון הקאמרי. בימוי: שמואל בונים. תרגום: יעקב שבתאי. שירי ההצגה הושרו עפ"י המוסיקה המקורית של "המכשפה" ועפ"י לחנים של דובי זלצר. השיר "יהודים רחמו רחמו" נקרא כאן "יהודים, רחמו, רחמו-נא". • ב-1992 וב-2018 - הפקות ביידיש של תיאטרון יידישפיל. השיר, המובא כאן ע"י חבורת שהם, נטבע ב-2015 בתקליטור החבורה, "על הבמה : משירי התיאטרון העברי". ביצועים נוספים לשיר "יהודים רחמו רחמו" נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי במה" ו"שירים מתורגמים", מפי: • חבורת שהם - תחת הכותרת "יהודים רחמו רחמו". • "שלושה הוצמך" - תחת הכותרת "יהודים רחמו רחמו-נא". עיבוד התווים שבסרטון: Henry A. Russotto. בארצות שונות כבר עברתי, אך לא מצאתי את האבדה. בכל מקום ביקשתי, חקרתי, אך לא פתרתי את החידה. מי ירפא פצעי-נשמתי? מי יגלה לי סוד-חמדתי? לא אשכחך לנצח, בת חמד, לך אמונים אשמור עד מותי. יהודים, רחמו, רחמו, הן לבכם ישר, עדִין. דיינים עליי הגנו מסילוף אמת ודין מפני מה ישלוט הרשע? ליתומה שום איש לא ישע. יהודים, רחמו, רחמו, הן לבכם ישר, עדין. שקר בפי האם החורגת כי בגדה בגד מירל שלי. הוי, מה נפשי אלייך עורגת, בואי ושימי קץ לסבלי. מי ירפא פצעי נשמתי? מי יגלה לי סוד-חמדתי? לא אשכחך לנצח, בת חמד, לך אמונים אשמור עד מותי. יהודים, רחמו, רחמו, הן לבכם ישר וטוב. בבשרי נא התבוננו, סימנים לי עד בלי סוף. לא חיה אותי נשכה, הוי, אישה דמי שפכה. יהודים, רחמו, רחמו, הן לבכם ישר וטוב. הקלטה ועטיפת תקליטור: רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.