בית לבן על הגבע, גרה שם אהובתי, זאת שפגשתי בתוך ילדותי, בת ההרים והטבע. קיץ ארוך ושלכת, לי היא הייתה לנשיקות, אז כשביקשנו לצחוק ולבכות, בת נעוריי המולכת. חזרי, חזרי, ילדונת שלי צוחקת, אמרי, אמרי, לאן זה עודך חומקת? לא, אל תעזבי, לא אל תעזבי, חכי, נפשי בנפשך חושקת. יש לי מולדת אחרת ובמרחק, יפתי, אנה פנתה והלכה חמדתי, בת האביב הזוהרת? חזרי………… בית לבן על הגבע, גרה שם אהובתי, לה אחכה, עד יבוא יום מותי, בת ההרים והטבע. חזרי ,חזרי, ילדונת שלי צוחקת, אמרי, אמרי, לאן זה עודך חומקת? לא אל תעזבי, לא אל תעזבי, חכי, נפשי בנפשך חושקת. לא, אל תוותרי, חכי, נפשי לנפשך נושקת.