🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: יוסי גמזו (2020-1938) | לחן: שמעון ישראלי (2023-1932) | עיבוד: גוסטב פייגס (פטירה: 21.5.1980) | שירה: שמעון ישראלי (2023-1932) | פסנתר: גוסטב פייגס | קונטרבס: יוסף כהן | גיטרה חשמלית: דני מרבנט | תופים: טוטי | השיר "האיש במברקה" ("HaIsh BaMivraka") ("The Telegraphist"), נכלל בשנת 1961 בהצגת היחיד השנייה של שמעון ישראלי, "תאומים", מאת אהרון מגד. הצגת הבכורה התקיימה ב-12.6.1961, באולם "בית הרופא" בתל-אביב. ההצגה היתה סאטירה חברתית, ועסקה בהתפתחותם של שני אחים תאומים, בעלי אופי הפוך: האחד בעל מצפון והוזה, והשני "חברה'מן היודע להסתדר". השיר, המובא כאן מפי שמעון ישראלי, נטבע בשנת 1961 בתקליטון "שמעון כהן ב'תאומים'" (הד ארצי, 60-MN). על-גבי הסרטון תמונה של עטיפת התקליט. מילות השיר תומללו מהשירה. אם נמצאו טעויות נשמח לתקן: למברקה לא נודעת, בקצה פרוור אלמוני, עשה שנים צעד צעד איש דואר אלמוני. ומני שחר עד ערב היה נחפז כברק לפענח בלי הרף מברק אחר מברק. לכל מברק הבהוב של גיל או עצב, בכל מברק - שמחה בו או דמעות: מאיחולים לחתונת הכסף ועד "הבת חולה מאד". חלפו שנים, גם נחבא הוא, וכבר רועדת ידו, אך מברקים אשר באו, לא באו לכבודו. ולא ידע איש ידוע את יגונו שעמק, כי רק לאיש שבדואר לא נתקבל מברק. אך כל מברק - אומרים כי יש לו כתובת, וכל מברק - שליח של גורל: משלל ברכות ועד בשורת הכובד: "בצער רב בנכם נפל". ויום אחד במפגיע הטלפרינטר חרק והוא נוכח שהגיע למענו מברק. האיש קרב צעד צעד וכמו מאושר נדהם, ובין תקווה לבין רעד קרא בלב נפעם: ---בזה להודיעך שעבודתך תסתיים בראשון... פיצויים גם... משרדנו... שעות... כל שנות שירותך הנאמן. בכבוד רב... הנהלה. סטופ! וכל מברק - אומרים כי יש לו כתובת, וכל מברק למחוז חפצו נזרק, וגם האיש ושערות הלובן סוף-סוף גם הוא קיבל מברק. הקלטה ועטיפת תקליטון: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.