כשישבתי מולך מבלי לדבר כי הכל כבר נאמר ויכלת להרגיש שקשה לי מאד ויכלת לנחש שמר את קמת ועברת והלכת למטבח וחזרת כעבור דקה ובדרך לא שמת את ידך על כתפי לנגיעה אחת רכה את כל-כך ישרה וכל-כך הגונה ואת לא יכולה לרמות כשאת לא אוהבת את לא יכולה ואת זה אי אפשר לשנות אבל את עברת ממש לידי והייתי כולי צעקה ואת לא הנחת את ידך על כתפי לנגיעה אחת רכה ואת זה אני לא שוכח ועל זה אני לא סולח ועל זה אני לא אסלח לך לעולם כי את זה אני לא שוכח ועל זה אני לא סולח לעולם כשהייתי אתך לא היית אתי היתה רק תמונה מתנועעת הרשית בחסדך לאהוב אותך וכל חסד אחד מנעת ושום חסדים לא רציתי ממך אבל באותה הדקה הייתי זקוק לידך על כתפי בנגיעה אחת רכה ואת זה אני לא שוכח ועל זה אני לא סולח ועל זה אני לא אסלח לך לעולם כי את זה אני לא שוכח ועל זה אני לא סולח לעולם עכשו אני כאן, יושב לבדי עם הרגע ההוא הקר יודע עד כמה לבך הוא עני ועד כמה יפיך עקר אך אותה אהבה, למרות רצוני עדין את שמך מבכה עדין קוראת לידך אל כתפי לנגיעה אחת רכה ואת זה אני לא שוכח ועל זה אני לא סולח ועל זה אני לא אסלח לך לעולם כי את זה אני לא שוכח ועל זה אני לא סולח לעולם