כשהזמנו בסגר אוכל יווני ממסעדה בטייק־אוויי, וביושבנו בודדים במטבח למול הגריק סאלאט והאוסובוקו, קלטתי שזה המקסימום סיכוי שלי להגיע ליוון. האם יש טעם להיזכר במה היינו אז? נו בטח. אני למשל הייתי מקרין מעכשיו עוד מופעי זמרים. אבל רק עם קהל, כדי לא להנציח את הפחד המשתק שמשתרר עליך בזמן הופעות ריקות ובודדות. וככה גם הצגות תיאטרון ומופעי מחול ואמנות. כן, אנחנו חייבים בדחיפות להפעיל מחדש את שריר התרבות. כי כש־70 אחוז מודים בבדידות שלהם, זה אומר שהשריר הזה מתנוון. ושכולנו נהיינו אלינור ריגבי מהשיר של החיפושיות, בודדה ואמיתית. האזינו לטור השבועי המלא של שלמה ארצי מה-5.2.2021. מקליט: אילן כהן, עריכה: תומריקו, איור: יזהר כהן #שלמהארצי