במסע אל מושבות יהודיות חקלאיות באוקראינה, עם נכדי המתישבים בהן (בהם סבא שלי!), היו רגעים מרגשים מאד. באחת האנדרטאות לזכר אלה שלא שרדו, קיימנו טקס צנוע. בסיומו ביקשה לפתע, הילה, ללוות את שירת "התקווה", בשפת הסימנים. היה זה אחד משיאי המסע. עפר גביש.