הציור:רחל פרומן קומלוש הספריה הלאומית ה ושמה כנרת | גיל, גאולה מילות השיר לרגליו של ההר, לחופו של נהר היא ישבה לבדה, התדעו מה סודה? הירדן אז שתק, החרמון שוב צחק, רק סיפרה השתיקה כי היא לו מחכה. אז רחש ירדן בחלל עוד נשמע ורחש בכיה של ילדה, אשר שמה - כנרת, כנרת, כנרת הרוח לך שר, הרוח לך שר. ושמש ירדן לך זוהרת, שוקעת בהר, בהר. כך חולפות השעות ועוברות השקיעות, וכל ערב עצוב אז קורא לה לשוב. אבל היא פה תשב והרוח נושב, ים דמעות אז ישטוף מלחייה אל החוף. אז רחש ירדן בחלל עוד נשמע ורחש בכיה של ילדה, אשר שמה - כנרת, כנרת, כנרת הרוח לך שר, הרוח לך שר. ושמש ירדן לך זוהרת, שוקעת בהר, בהר. לאורו של היום לא ראינו פתאום את דמותה מול ההר, לחופו של נהר. מול ירדן וגליו, מול חרמון ושלגיו, רק בכיה עוד נותר, אבל הוא לא חזר. אז רחש ירדן, סביב עוד נשמע על ים הדמעות שקראו לו בשמה כנרת, כנרת, כנרת הרוח לך שר, הרוח לך שר. ושמש ירדן לך זוהרת, שוקעת בהר, בהר. אודות השיר הוקלט לראשונה בשנת 1963 על ידי גאולה גיל. בחוברת ארבע אחר הצהריים: מיטב השירים מתוכנת הרדיו, כרך ג', עמ' 7, נכתב על השיר: "בקורס למורי דרך של משרד התיירות מספרים עד היום את האגדה העתיקה על הנערה שמה כנרת שחיכתה לאהוב ליבה שלא חזר ומים הדמעות שלה נוצרה הכנרת שנקראת על שמה...בקורס הזה מספרים שעמוס אטינגר התרשם מאותה אגדה וכתב בעקבותיה את שירו הנודע, אבל האמת היא שאטינגר המציא את הסיפור שבשיר ממוחו הקודח ורק אחר כך הוא הפך לאגדה..." מילים עמוס אטינגר לחן גובי זלצר לרגליו של ההר, לחופו של נהר היא ישבה לבדה, התדעו מה סודה? הירדן אז שתק, החרמון שוב צחק, רק סיפרה השתיקה כי היא לו מחכה. אז רחש ירדן בחלל עוד נשמע ורחש בכיה של ילדה, אשר שמה - כנרת, כנרת, כנרת הרוח לך שר, הרוח לך שר. ושמש ירדן לך זוהרת, שוקעת בהר, בהר. כך חולפות השעות ועוברות השקיעות, וכל ערב עצוב אז קורא לה לשוב. אבל היא פה תשב והרוח נושב, ים דמעות אז ישטוף מלחייה אל החוף. אז רחש ירדן בחלל עוד נשמע ורחש בכיה של ילדה, אשר שמה - כנרת, כנרת, כנרת הרוח לך שר, הרוח לך שר. ושמש ירדן לך זוהרת, שוקעת בהר, בהר. לאורו של היום לא ראינו פתאום את דמותה מול ההר, לחופו של נהר. מול ירדן וגליו, מול חרמון ושלגיו, רק בכיה עוד נותר, אבל הוא לא חזר. אז רחש ירדן, סביב עוד נשמע על ים הדמעות שקראו לו בשמה כנרת, כנרת, כנרת הרוח לך שר, הרוח לך שר. ושמש ירדן לך זוהרת, שוקעת בהר, בהר.