יום לאחר כיבוי כל האורות המסך עולה באופק שמש יעל מן התהום יום ועוד יום. יום צל גופי בלהט החמסין כל כולי נשרף ברוח לבבך ידום פתאום יום ועוד יום. צופה בשמש השוקעת מונה את שלל הכוכבים מביט למעלה ולמטה ובלכתי עם הנופלים, ואם נדע שלום אז קול פעמון יקרא חציתי את ליבי שלי תיגר דמעה לא, לא, לא לא אוכל יותר אתה המון עמי פני מלאך חרוט בסלע קיומי ישראל שלי. יום, מי יתן קן למקלט ראשי תחת עץ שקמה קרוע אש צולבת בדרכים יום ועוד יום. שאון האוהבים קורא לך אותי רימו המלאכים ולא נגזר למות בשלח נקצור את ים השיבולים. אהובתי שלי מצאתי לי נחמה אם תפתחי את סגור לבך בהסכמה לא, לא, לא לא אוכל יותר אתה המון עמי פני מלאך חרוט בסלע קיומי את בתוך ליבי. עומד אני על אם הדרך הולך לי וחוגר שנית למלחמות קיום יש ערך ראי איפה את לי חנית? עברנו את הכל מזה אלפי שנים מקום שבו שורדים צומחים רק אוהבים כן, כן, כן כן איתך ארים כוסית מכורתי זקוף קומה צנום כסהר הוא גבולי ישראל שלי. יום ועוד יום...