אמא אמרה לי: דני, ילדי הוא חכם ונבון. ילדי לא בוכה אף פעם כפתי קטן. אינני בוכה אף פעם; אינני תינוק בכין, אך למה, אמא, למה זולגות הדמעות בעצמן? פרח נתתי לנורית, קטן ויפה וכחל. תפוח נתתי לנורית, נתתי הכל. נורית אכלה התפוח, הפרח זרקה בחצר והלכה לה לשחק עם ילד אחר. אינני בוכה אף פעם; אינני תינוק בכין, אך למה, אמא, למה זולגות הדמעות בעצמן?