אל ימים טובים אל המרחבים שאפתי אל מילת קסמים אל אביב חמים כמהתי אל סנונית בשמי התכלת שזנבה נישא עם ערב כמניפה אל זהב חופי הפלא שתמצא אולי בדרך במעופה את שירה אני שמעתי... מה תביאי לי הו סנונית שלי הקיץ מה תשירי לי הו סנונית יפת כנפיים בוהק מעופך אל שמש את נפשי המנומנמת מעורר ושירך שעף ברוח בי מצית שוב געגוע לא עובר את שירך אני שמעתי... בליבי תמיד גרה לה סנונית זוהרת על ימים קדומים שרה לי ומספרת על עלמה יפת עיניים שלעוף אל השמיים היא ביקשה אל השמש צחקה היא אנא תני לי זוג כנפיים - לחשה סיפורה אני שמעתי בימים של קור ורוח כשנפשי רוצה לנוח - לא אדע אם תשוב אלי עם קיץ אם קיימת או אולי היא אגדה בימים של - מה הפשר - בימים שאין עוד קשת מעלי - לסנונית אתגעגע שתשוב ותקנן לה בין סלעי הו סנונית שלי לך אהיה לקן את כנפיי חזקי לי ואעוף גם כן...