🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: פסח קפלן (1943-1870) | תרגום: תמר רודנר (2019-1935) ועמוס רודנר (נ' 1934) | לחן: לא ידוע | עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group | סולנית: רעיה פירסט (נ' 1955) | השיר "רבקה'לה השבתית" ("Rivkele The Sabbath Casualty") הוא תרגום לשיר היידי, "רבקהלע די שבתדיקע", שכתב פסח קפלן בגטו ביאליסטוק, לזכר קורבנות האקציה שביצעו הנאצים בגברי הגטו, בשבת, י"ז בתמוז תש"א, 12.7.1941, של מלחמת העולם השנייה. זמן קצר לאחר שכבשו את ביאליסטוק, ריכזו הנאצים כ-5000 גברים יהודים מהגטו ורצחו אותם בפטראשי שבפאתי העיר. הקהילה היהודית לא ידעה מה עלה בגורל הגברים. הנאצים הפיצו שמועה שהם נשלחו לעבודות כפייה, והצליחו לגרום למועצה היהודית (יודנראט) ולמשפחות הנרצחים להאמין שקרוביהם יוכלו לחזור הביתה אם ימסרו לגסטפו תרומה משמעותית של כסף וחפצי ערך שונים. רק לאחר שכופר-הנפשות נאסף ונמסר לנאצים, נודע בגטו על הרצח ההמוני של הגברים. אותה אקציה של שבת ה-12.7.1941 כונתה לימים "השבת השחורה", הקורבנות כונו "קדושי שבת", ונשיהם כונו "שבתיות", או "אלמנות השבת", וביידיש: "די שבתדיקע". השיר מנציח את סיפור "השבת השחורה", ומתאר את געגועיה של רבקה'לה "השבתית", לאהוב ליבה, מ"קדושי השבת", שנעלם וגורלו לא נודע. מחבר המילים, פסח קפלן, היה מוביל תרבות בולט בביאליסטוק, ותרם רבות להתפתחותם התרבותית והחברתית של תושביה היהודים. בין היתר היה סופר, מתרגם, עיתונאי עברי ויידי, מלחין ומנצח מקהלה. בגטו ביאליסטוק היה מזכיר המועצה היהודית. בשנת 1943 ניספה בגטו. אחרי מותו נמצאו בין החורבות רשימותיו ויומנו על החיים בגטו. השיר "רבקהלע די שבתדיקע" תורגם לעברית על-ידי: • אפרים דרור (טְרוֹכֶה) (1981-1903) - השיר בתרגומו נכלל בשנת תש"ט, 1949, בקובץ "מן המצר - משירי הגיטאות", בעריכת ארנסט הורביץ (תל אביב: ספריה מוסיקלית מס 39. ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל. הוצאת המרכז לתרבות, עמ' 16). (התווים שעל-גבי הסרטון לקוחים מקובץ זה). בקובץ משוייך הלחן לפסח קפלן. כמו-כן צויין, כי "השיר של קפלן נרשם לדפוס בידי א. הירשין מפי ליזה רובלובסקי לאחר שניצלה ממשרפות אושוֵינצ'ים". • בנימין טנא (1999-1914) - השיר בתרגומו נכלל בשנת 1987 במהדורה השנייה של הקובץ "מן המצר". • תמר רודנר (2019-1935) ועמוס רודנר (נ' 1934) - השיר בתרגומם נכלל בשנת 2012 בספר "זמר'ל" - "שירים שלא נשכח ביידיש ובעברית". השיר מושר בלחן השיר היידי "קעגן גאלד פון זון" ("לקראת הזריחה המוזהבת"), שאת מילותיו כתב המשורר היהודי-סובייטי, שלמה לופטין (לופטה). מחבר הלחן אינו ידוע. שיר זה הוא "שיר עבודה" על פועלים יהודים-סובייטים ב"חווה השיתופית הסובייטית-יהודית (קולחוז) באוקראינה" ("Soviet-Yiddish Collective Farm Song. - Ukraine"). כך על-פי הרשום בתקליט "פאָלקס לידער - רות רובין - שירי עם יהודיים" (ארה"ב, Asch Records). הביצוע של חבורת שהם לשיר, עם הסולנית רעיה פירסט, מובא כאן בתרגום של תמר ועמוס רודנר. נטבע בשנת 2011 בתקליטור לא מסחרי שהוציאה החבורה, "הי ציגעלעך - שירי יידיש מתורגמים". ביצוע נוסף לשיר, מפי רמה סמסונוב (2012-1921), בתרגום אפרים דרור (טְרוֹכֶה), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "זיכרון השואה והגבורה" ו"שירים מתורגמים". רבקה'לה די שבתדיקע במפעל עובדת, היא שוזרת חוט לחוט וחבל מאגדת. אוי, בגטו האפל זמן עומד מלכת, והלב מלא באבל, נשמתה שלכת. הערשל היקר שלה נלקח לה מעליה באותה שבת מקוללה - רעה בשעותיה. מקוננת רבקה'לה, יום וליל דומעת; היא יושבת אל הנול - נפשה יוצאת לדעת: איפה מחמדה שלה? אם חי ובאיזו דרך? אולי נמק במחנה-ריכוז, מתענה בפרך? אוי, חייו כבמצולה ומרים חייה מאותה שבת קללה - רעה בשעותיה. הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.