עיון חיפוש תוכניות מופעים אודות מדריך צור קשר התחברות English

שבת המלכה

מרים מלצר · שיר עד - Shir Ad

קרדיטים: מילים: חיים נחמן ביאליק · לחן: פנחס מינקובסקי

מילים

החמה מראש האילנות נסתלקה - בואו ונצא לקראת שבת המלכה. הנה היא יורדת הקדושה, הברוכה ועמה מלאכים צבא שלום ומנוחה. בואי בואי המלכה! בואי בואי המלכה! - שלום עליכם, מלאכי השלום. קבלנו פני שבת ברננה ותפלה, הביתה נשובה, בלב מלא גילה. שם ערוך השלחן, הנרות יאירו, כל פנות הבית יזרחו, יזהירו. שבת שלום ומברך! שבת שלום ומברך! בואכם לשלום, מלאכי השלום. שבי, זכה, עמנו ובזיוך נא אורי לילה ויום, אחר תעברי. ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות, בזמירות ותפלות ובשלוש סעודות. ובמנוחה שלמה, ובמנוחה נעמה - ברכונו לשלום, מלאכי השלום!

פתח ב-YouTube

×

שבת המלכה

שיר עד - שבת המלכה - מילים: ח.נ. ביאליק | לחן: יחזקאל בראון | שירה: מרים מלצר, 1997 - Miriam Meltzer
שיר עד - Shir Ad · 4:42 · 2025-07-04 · 285
קרדיטים
מילים: חיים נחמן ביאליק · לחן: פנחס מינקובסקי
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) | לחן: יחזקאל בראון (2014-1922) | שירה: מרים מלצר | נבל: עדינה הרעוז (הריסון) | חליל: מיכאל מלצר (נ' 1956) | "שבת המלכה" ("Shabbat HaMalka") ("The Sabbath Queen") הוא שיר שבת לילדים שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1900/1 באודיסה, עת עבד כמורה לילדים ב'חדר המתוקן' הציוני. ביאליק ייעדו מלכתחילה להלחנה. מילות השיר נדפסו בשנת תרס"ג, 1903, תחת הכותרת "זמר לשבת", ב"הזמיר" - "שירי ילדים לזמרה ולמקרא" (שער 4: "שירים לאומיים"), בעריכתו של נח פינס (1939-1871) (אודסה: הוצאת מוריה, עמ' 128-127). בשנת תרס"ח נדפסו מילות השיר, תחת הכותרת "שבת המלכה", במקראה לילדים"בן-עמי", ספר שני (שער ז': "לתקופות השנה"), בעריכתו של הסופר ש. בן ציון (שמחה אלתר גוטמן, 1932-1870) (אודסה: הוצאת מוריה, עמ' 199-198). מאז זכה השיר להדפסות חוזרות בקבצים שונים לילדים, ובהם בקובץ "שירים ופזמונות לילדים", אשר פורסם לראשונה ב-1933 בעריכתו של ביאליק (הוצאת דביר). קיימים מספר שינויי נוסח בין מילות השיר שנדפסו ב"הזמיר" וב"שירים ופזמונות לילדים", לבין אלה שנדפסו ב"בן-עמי". להלן המילים מתוך "הזמיר", ולצידן שינויי הנוסח ב"בן-עמי": החמה מראש האילנות נסתלקה - בואו ונצא לקראת שבת המלכה. הנה היא יורדת הקדושה, הברוכה, ועִמה מלאכים, צבא שלום ומנוחה. ( - "בן-עמי": ועִמה מלאכים, חיל שלום ומנוחה) בואי, בואי, המלכה! בואי, בואי, הכלה! ( - "בן עמי": בואי, בואי, המלכה!) שלום עליכם, מלאכי השלום! קיבלנו פני שבת ברננה ותפילה, ( - "בן עמי": קיבלנו ברננה פני שבת-נשובה) הביתה נשובה בלב מלא גילה. ( - "בן עמי": ונלכה הביתה בנחת ובשובה) שם ערוך השולחן, הנרות יאירו, כל פינות הבית יזרחו, יזהירו - שבת שלום ומבורך! שבת שלום ומבורך! - בואכם לשלום, מלאכי השלום! שבי, זכה, עמנו, ובזיווך נא אורי, לילה ויום - אחרי-כן תעבורי; ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות, בזמירות ותפילות ובשלוש סעודות ( - "בן עמי": בתפילה, בזמירות ובשלוש סעודות) ובמנוחה שלימה, ( - "בן-עמי": ובמנוחה נעמה) ובמנוחה נעמה ( - "בן-עמי": ובברכה שלימה) ברכוני לשלום, מלאכי השלום! ( - "בן-עמי": ברכונו לשלום, מלאכי השלום) החמה מראש האילנות נסתלקה - בואו ונלווה את שבת המלכה; ( - "בן-עמי": נצא ונלווה את שבת המלכה) צאתך לשלום, הקדושה, הזכה - דעי, ששת ימים אל שובך נחכה... כן לשבת הבאה! כן לשבת הבאה! - צאתכם לשלום, מלאכי השלום! את תפארתה של השבת העלה חיים נחמן ביאליק בשנת תרע"ו במסה "הלכה ואגדה" שחיבר ונשא לראשונה במוסקבה: "לעם ישראל יש יצירה נהדרה שלו - יום קדוש ונעלה, 'שבת המלכה'. בדמיון העם היתה לנפש חיה בעלת גוף ודמות הגוף, כלילת זוהר ויופי, היא השבת שהכניסה הקדוש-ברוך-הוא לעולמו בגמר מעשה בראשית 'כדי שלא תהא החופה המצוירת והמכוירת חסרה כלה', היא שהיתה חמדה טובה להקדוש-ברוך-הוא בבית-גנזיו ולא מצא לה בן זוג אלא ישראל. לפי אגדה עממית אחרת יושבת היא כבת מלכה, 'ככלה בין רעותיה משובצה', ספונה בהיכל שבגן-עדן לפנים משבעה חדרים, ושש נערותיה, ששת ימי המעשה, משרתות לפניה. בכניסתה לעיר - הכל הופכים פניהם כלפי הפתח ומקבלים פניה בברכה: 'בואי כלה, בואי כלה, שבת המלכה!' וחסידים יוצאים לקבלת פניה אל השדה. ..." (הדאר⁩, 13.3.1942). השיר הולחן לראשונה באודיסה, סמוך לכתיבתו, על-ידי החזן והמלחין, פנחס מינקובסקי (1924-1859). כתב יעקב פיכמן ("ניגוני אלול". דבר⁩, 30.9.1949): "כשבאתי בראשית המאה (העשרים - ש.ע) לאודיסה, היתה מתהלכת מימרא, כי לאודיסה שלושה 'בנים יחידים‭:'‬ אחד-העם, ח, נ. ביאליק ופנחס מינקובסקי. ודאי היו השניים הראשונים חשובים יותר, אבל יתכן, כי אותה שעה היה למינקובסקי קהל מעריצים גדול יותר. בתפילתו היה משהו שהעמיק את מהות היהדות והסביר אותה כאחת. מי ששמע את קבלת שבת שלו, עמד ליד הבאר - התחזק לבו, האמין שמשהו עוד מינה לו גורלו. ... כשכתב את המוסיקה לשירו של ביאליק 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה, היה זה כחלק נוסף לזמרת 'לכו נרננה', ' לכה דודי' שלו. היינו מזמרים את המילודיה בכלות הנפש, וגם ביאליק עצמו היה אוהב לפזם את הניגון ...". "השיר משרה על הילדים, יחד עם המנגינה המתאימה לו להפליא (של מינקובסקי - ש.ע.), רוח קודש וחרדת-קודש" (ד״ר שמעון גינצבורג. דאר היום⁩, 8.9.1933). לשיר חוברו לחנים נוספים, בהם מאת: יששכר מירון (2015-1920), יוסף צבי פינקהוף (1945-1906), מנחם אבידום (מנחם מהלר-קלקשטין) (1995-1908), נחום נרדי (1977-1901), יחזקאל בראון, ברוך ליפטמן (1970-1905), לוי וכטל (1992-1920). השיר, המובא כאן מפי זמרת הסופרן, מירה מלצר, הוקלט בשנת 1997, ומושר במלואו, על ארבעה בתיו (ר' המילים לעיל). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים נחמן ביאליק" ו"שירי שבת", מפי: • הדסה סיגלוב (נ' 1929). • ארבעתנו (רביעיית גברים). • להקת רונני כרמל. • עודד בן-חור (נ' 1951) ולהקת דו-רה-ומי עוד. מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.
×

×

לסרטונים של הערוץ